(רשומות קודמות בסדרה: 1, 2א, 2ב, 3)
אין כמו עוד מבצע של ישראל בעזה, הפעם “עלות השחר“, כדי לדרבן אותי להוסיף עוד רשומה לסדרה שלי אודות תקיפות של חילות האויר הערביים בשטח ישראל. אז אמנם רקטות כבר לא נופלות על ישובי הדרום וחיל האויר חדל מלהכות בג’יהאד האיסלמי, אבל הנה רשומה שהתחלתי בעיצומו של המבצע, אודות היום הראשון של מלחמת ששת הימים והתקיפות של חיל האויר הסורי בצפון הארץ. כרגיל, המידע מועט ומלא סתירות.
מבצע “מוקד” תפס את מדינות ערב בהפתעה. וההפתעה אינה רק טקטית, כי אם אסטרטגית. מה בעצם קורה? מה עושים עכשיו? בהיעדר מידע קונקרטי, לקח לסוריה מספר שעות טובות להיכנס לפעולה. בשעה 09:00 בבוקר, מעט יותר משעה לאחר המכה הראשונית של חיל האויר במצרים, החלו מיג-21 סורים לפטרל במרחב שבין דמשק ושיח’ מכסין, עיירה בקרבת הגבול עם ירדן. אולם רק לקראת הצהרים נפל הפור בסוריה וזו החליטה להתערב בלחימה. התערבתו זו באה לידי ביטוי בארבע תקיפות של חיל האויר הסורי בשטח ישראל.
בשעה 11:30 המריאו תריסר מטוסי מיג-17 משדה התעופה אל-מאזה בדמשק, כשהם עמוסים בפצצות ורקטות. הם עשו את דרכם לארץ בגובה נמוך, מסתתרים מעיני הבקרה הישראלית. באותו הזמן החזיקה טייסת 117 צמד מטוסי מיראז’ באויר לכל מקרה שלא עלול לבוא. בנוסף, עמדו על הקרקע ברמת דוד מטוסים נוספים בכוננות הזנקה מיידית. כאשר החלה האש הסורית, 4 זוגות מוראז’ים הוזנקו לאויר.
דגניה
התקיפה הראשונה של חיל האויר הסורי התרחשה ב 11:50 בדרום הכנרת. שניים או שלושה מטוסים תקפו את דגניה א’, מוצב פלוגתי בבית ירח, ופגעו בסכר הירדן ובמוצב משטרת החופים הסמוך לו. בהתקפה זו נהרג רב-סמל ארנולד רוזנטל, בן 54 מטבריה, אשר נפגע משלושה כדורים. כמו כן נפצע חייל מגדוד 22 של חטיבת כרמלי (חטמ”ר 2) בבית ירח.
באותו זמן היו באויר צמד מטוסי המיראז של טייסת 117. עזרא דותן ונפתלי פורת הופנו לכיוון המיגים התוקפים. צמד נוסף, יפתח זמר וארנון ארד, הוזנק גם הוא לאזור. לאחר מספר שיגורים כושלים של טילי שפריר, הפיל ארד שני מיגים, אם כי לא ברור אם שניהם מאלו שתקפו בדגניה או רק אחד.
מגידו
ב 12:15 (או 12:25) תקפו שלושה מטוסים את מנחת מגידו. יעדם ככל הנראה היה בסיס רמת דוד, אך זה היה מוסווה. הנזק היחיד שנגרם היה שריפת קוצים בסמוך למסלול. מטוס אחד הופל באש נ”מ. זוג מטוסי מיראז הונקו ליירט את המטוסים שתקפו במגידו. אהוד חנקין ויגאל ינאי לא איתרו את התוקפים, אך יירטו מטוסי מיג-21 במרחב דמשק. חנקין הפיל את אחד המיגים אך נפגע בעצמו משברי המטוס. הוא הצליח להביא את המיראז’ הפגוע לשטח ישראל, אך נאלץ לנטוש את המטוס בטרם הצליח להנחיתו ברמת דוד.
עין המפרץ
בשעה 12:30 תקפו צמד מטוסי מיג-17 אשר חדרו מכיוון לבנון את קיבוץ עין המפרץ ואת הממגורות של מפעל מלואות. סביר להניח כי מטרתם היתה בתי הזיקוק הסמוכים. המטוסים גרמו נזק קל בלבד.
כפר החורש
לבסוף, בשעה 12:40 הותקף בית ההבראה של כפר החורש וציוד חקלאי באזור כפר תבור. תקיפות אלו גרמו לשריפה בשדות כוכב הרוחות (כוכב הירדן). המטרה המשוערת של תקיפות אלו היא מפקדת פיקוד צפון ששכנה באותם ימים בנצרת.
מספר מקורות מציינים אתרים נוספים שהותקפו: אשד כנרות, מחנה צלמון, עילבון, קיבוץ דן, כורדני ורמת פוריה. לבטח בחלק מאלו הכוונה למעשה בתקיפות המוזכרות למעלה.
מקורות ערביים
מידע נוסף ניתן למצוא במקורות ערביים. הספר Arab MiGs – Volume 3, מאת טום קופר, דיוויד ניקול, לון נורדין ופטרישיה סלטי, מספק לנו נקודת מבט ערבית על אותם האירועים. על סמך גרסה זו, הסורים תקפו בישראל באמצעות 18 מיג-17 שמטרותיהם היו פיקוד צפון בנצרת, רמת דוד, בתי הזיקוק ומתקני המוביל הארצי בדגניה. את אלו היו אמורים ללוות מטוסי מיג-21 מסייקל ודומייר.
ארבעת המיגים שנשלחו לפגוע בנצרת לא מצאו את יעדם ולכן תקפו את קיבוץ עין חרוד (?) ברקטות. שם פצעו שני איש, בטרם חזרו לסוריה בבטחה. על המבנים שתקפו במגידו ודגניה, אין לספר הרבה מה להוסיף, והוא בעצמו מסתמך על הגרסה הישראלית. לטענתו בדגניה תקפו ארבעה מטוסים, מהם אבדו שניים, ואילו במגידו נטען כי הסורים השמידו מטרת דמה או שתיים. דווקא המתקפה על עין המפרץ זוכה לכיסוי נרחב יחסית. לפי גרסה זו, שישה מיגים בהובלתו של סא”ל פאייז מנסור חדרה לשטח ישראל לאורך החוף מכיוון לבנון. מטרתם אמנם היתה בתי הזיקוק, אך הם פגעו בעין המפרץ בטרם נסוגו. תקיפתם גרמה לאש גדולה והיא שהביא את רדיו דמשק לדווח כי בתי הזיקוק עולים באש. כביכול.
בעוד שאין שום הודאה סורית רשמית או פירוט לגבי אבידות מיג-17 מעל ישראל, הסורים אכן מאשר את נפילתו של מיג-21 בקרבת דמשק. זוהי לבטח ההפלה של אהוד חנקין. הטייס הסורי היה סרן עדנאן חוסיין, בן 26 מלטקיה. לזכותו נזקפת הפלת מטוסים ישראלים בטרם הופל בעצמו, אבל ללא כל פרטים.
התקופית הסוריות הביאו למותו של שוטר ישראלי אחד אך לא גרמו כל נזק משמעותי מעבר לכך. הן עלו לסורים בצמד מטוסים תוקפים. כמו גם, פעלו מיירטי חיל האויר נגד מטוסי הפטרול הסוריים במרחב דמשק והפילו כמה מהם. אך אם השפעתן הטקטית היתה שולית, השפעתן האסטרטגית היתה מכרעת. טרם נכנסה התערבה סוריה בלחימה, קבעו שר הביטחון והרמטכ”ל כי יש להימנע מתקיפות בסוריה. אולם עתה שהפעילה את חיל האוויר כנגד מטרות בישראל, הופנה חיל האוויר לפעול גם בסוריה. מבצע מוקד הורחב לכלול גם את חיל האויר הסורי ובסיסיו. בהתחשב בחשיבות האסטרטגית שלהן, מפתיע כי תקיפות אלו לא זכו לתשומת לב רבה יותר. כמו בכל המקרים הקודמים שכתבתי עליהם, כמות המידע הזמין היא זניחה. מה הסיבות לכך? אולי בגלל שהההפצצות עצמן היו זניחות, אולי כי הלכו לאיבוד באופוריה של הנצחון. ואולי פשוט רצינו לשכוח. בכל זאת, גם אם אין מדובר בהצלחה סורית, חיל האויר כשל ליירט ארבעה מבנים סורים בטרם תקפו בישראל כמעט ללא הפרעה.
את לו”ז התקיפות הסוריות ומטרותיהן לקחתי מ”מלחמה בשלוש חזיתות – קבלת ההחלטות בפיקוד העליון במלחמת ששת הימים” של שמעון גולן (עמודים 204, 205). “כרעם ביום בהיר” של דני שלום, הוסיף לכך, כמו גם סיפק מידע על התוקפים. רוב המקורות אפילו לא מזכירים את מותו של רב סמל רוזנטל בתקיפות. המקור היחיד שמזכיר את החלל הוא “להסיר את האיום – המערכה בזירה הסורית במלחמת ששת הימים” בהוצאת מערכות (עמוד 146), וגם אז ללא שם. אתר “יזכור” השלים את החסר.