המראות מקאבול בפרט ואפגניסטן בכלל מרתקים. או מטלטלים, מדכאים, מדאיגים, כל אחד יבחר את הפועל המתאים לו. הטאליבן חזר לשלטון, בעוד הפרוייקט האמריקאי בן העשרים שנה בא אל קיצו האומלל. ארה”ב נכנסה לאפגניסטן בחרון אף קדוש, מחפשת לנקום בבן לאדן ומארחיו על אלפי המתים של אסון התאומים. ועתה היא יוצאת, בעוד המשטר שהקימה שם נמוג ונעלם כלא היה. בן לאדן מת לפני עשור, אך הטרגדיה האנושית נמשכה, נמשכת ותמשך עוד שנים ארוכות.

היכן טעו האמריקאים? זו שאלה למישהו אחר. מומחים גדולים ממני לבטח יתווכחו על התשובה עוד זמן רב. עם זאת, מאפיין בולט של ארועי השבועות האחרונים הוא קריסתו המוחלטת של הכח הלוחם האפגני שהאמריקאים השקיעו כל כך הרבה זמן וכסף בהקמתו. במסגרת צבא זה, הקימה ארה”ב מחדש גם את חיל האויר האפגני. החיל נחשב לקלף החזק של הכוחות המזויינים האפגנים. בהיעדר מקבילה של הטאליבן, זה היה אמור להיות רכיב מרכזי בבלימתו. אבל בשביל זה צריך כח רצון, וזה לאפגנים לא היה.

בשיאו, עד לא מזמן בעצם, הפעילו האפגנים למעלה מ 200 כלי טיס. חוד החנות היו עשרה מטוסי Cessna AC-208 ו 19 A-29 Super Tucano, שניהם חמושים ןמיועדים לתקיפת מטרות קרקע וסיוע קרוב. הם הפעילו לא פחות מ-95 מסוקי Hip רוסיים, 68 מסוקי MD530F, עשרות בלקהוקים ושלל מטוסי תובלה, סיור ואימון אחרים (מקור, מקור).

אולם שיא זה, בדיעבד, היה אשליה ונשען כולו על התמיכה החומרית והמורלית של האמריקאים. כבר לפני הקריסה הסופית, צנחה שמישות המטוסים האפגנית לשפל של 30%. עתה נפל לפחות חלקו של חיל האויר האגפני לידי כוחות הטאליבן. בשדה התעופה בקונדוז לכד הטאליבן לפחות Mi-35 אחד. עדויות שונות מלמדות כי הטאליבן עשה שימוש כלשהו גם במסוק Mi-17 אחד לפחות, כנראה ע”י איומים פיזיים על טייסיו.

לפחות 46 כלי טיס אפגנים עשו את דרכם לאוזבקיסטן הסמוכה. צילומי לווין של שדה התעופה הבינלאומי בתרמז מלמדים כי 26 מסוקים ו 21 כלי טיס קבועי כנף מצאו שם מקלט. אלו כוללים 11 מטוסים מסוג Cessna AC-208, עשרה A-29 Super Tucano, חמישה בלקהוקים, חמישה מסוקי Mi-25 ו-16 מסוקי Mi-17. סופר טוקנו נוסף התרסק באוזבקיסטן. מקורות במדינה תחילה דיווחו כי הופל ע”י כוחות ההגנה האוירית האוזבקית, אך נראה כי התנגש בעודו באויר עם מיג-29 מקומי (מקור, מקור, מקור). מספר מטוסים נמלטו גם לטג’יקיסטן (מקור).

לצד הטוסים עזבו גם מאות חיילים, חלק נכבד מהם, ללא ספק, מחיל האויר. בנוסף לכך, טרם ניצחונו עשה הטאליבן מאמצים גדולים לפגוע בטייסים של חיל האויר האפגני. כך קיווה לנטרל את העליונות האוירית של יריביו, לה כאמור לו היה לא כל מענה אחר. לפחות שישה נרצחו. רבים אחרים נמלטו לאחר נפילת קאבול בכל דרך אפשרית.

המחסור בחלפים והיעדרו של כוח אדם מיומן, הן להפעיל והן לתחזק את כלי הטיס, מבטיחים ככל הנראה שלא יהיה בידי הטאליבן להרים כח אוירי משמעותי בעתיד הנראה לעין. אולם מספיק תשתית חומרית ואולי אף אנושית כן נשארה במדינה שסועת הקרבות. הטאליבן, אשר הפעיל זרוע אוירית צנועה טרם הפלישה האמריקאית ב 2001, עוד עלול להפתיע.

התמונה הראשית מראה A-29 אפגני מעל קאבול ב 2015 (U.S. Air Force photo/Staff Sgt. Larry E. Reid Jr). מקור.