(לרשומה זו יש גם חלק שני)

העובדה כי האנטרים ירדנים ועירקים תקפו בארץ ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים ידועה זה מכבר. אין בה דבר חדש. עם זאת, מפתיע אותי כמה מעט נכתב על הנושא. על מבצע מוקד והצלחתו המסחררת יש עושר של פירסומים, אך לתקיפות הנגד של חילות האויר הערביים לא מקדישים יותר משורות בודדות. אולי ניתן לזקוף זאת להשפעתן הזניחה, שהרי בכך אין כל ספק. אולם הזנחתם של סיפורים מסוג זה משטח את הזכרון והבנתנו את אירועי המלחמה. המורכבות של מבצעים צבאיים, הקושי בתכנונם, האומץ וההקרבה של המבצעים הולכים לאיבוד. כל שנותר היא תמונה רדודה וחד מימדית המנותקת מן המציאות. לטעמי, מרתק מה האויב חשב, תכנן וניסה לבצע. הסתכלות על נקודת המבט הנגדית יכול ללמד אותנו כל כך הרבה. כמו כן, מהלכי האויב מאירים גם על ההחלטות והמניעים של המנהיגות שלנו. הבעייתיות בהזנחת אירועים מסוג זה גם מתבטאת באובדן הפרטים. מקורות שונים מציינים דברים שונים והאמת ההיסטורית הולכת לאיבוד. ברשומה זו, אם כן, אני הולך לנסות ולהבין מה בדיוק אירע, מתי ועל ידי מי, באותן שעות ראשונות של מלחמת ששת הימים.

לציון יובל למלחמה, פרסם משרד הבטחון ב 2017 את מחקרה של המחלקה להיסטוריה באגף המבצעים אודות המערכה נגד ירדן תחת השם “לכבוש את ההר – המערכה בזירה הירדנית במלחמת ששת הימים”. לתקיפות ההאנטרים בישראל מוקדשת פסקה ובה משפט מפתח אחד: “רק בשעה 11:50 המריאו לבסוף שישה מטוסי האנטר משדה התעופה מפרק, חלפו מעל סוללת מגמ”כ ליד פורת, תקפו מטרות אזרחיות בנתניה ובכפר סבא (שם גרמו לארבעה הרוגים ולכמה עשרות פצועים), השמידו מטוס נורד בשדה התעופה סירקין וב-12:50 נחתו במפרק”. האנטרים עירקים כלל אינם מוזכרים.

שלמה אלוני בספרו על מבצע מוקד נותן תמונה מפורטת יותר של מתקפת ההאנטרים.¹ אלוני משער שבדומה למלחמת העצמאות, חילקו הירדנים והעירקים את החזית ביניהם כך שהעירקים פעלו מעל השומרון בעוד הירדנים מול מדבר יהודה. הוא מעריך, אם כן, כי ארבעת ההאנטרים שתקפו את שדה התעופה סירקין ב 12:21, הרגו חייל אחד (ביליה יעקב) והשמידו נורד ופייפר, היו עירקים. אלוני נותן לו”ז מפורט של הדיווחים אודות תקיפות ההאנטרים בישראל:

• 12:25 – דיווח של פיקוד מרכז על תקיפה בנתניה
• 13:05 – דיווח של פיקוד צפון על יעף צליפה נגד סוללת מרגמות של חטיבה 5 בסמוך לכפר יעבץ (כפר יעבץ צמוד למושב פורת, לבטח מדובר באותו אירוע שהוזכר לעיל).
• 13:45 – פיקוד צפון מבהיר כי ב 12:20 צמד מטוסים תקפו מפעל אלומיניום ליד כפר סבא. ב 12:30 שישה מטוסי אויב ניצפו בין צופית וסגולה, בעוד שבנתניה נפגע איזור מגורים וברעננה סדנת תעשיה.
• 13:50 – פיקוד מרכז מדווח על תקיפות בכפר סבא, צומת סגולה, סירקין, רמת הכובש, נתניה, רעננה וצומת אפרים.

הפגיעה בכפר סבא היתה במפעל “אלבר”. ארבע אנשים נהרגו, ביניהם ניסים ונונו ואהרון רגנסבורגר. 15 איש נפצעו (מקור, מקור). בנתניה, הותקף בית החרושת “אביק”. הבעיה בסברה של אלוני היא שאם החלוקה שהוא מתאר אכן התקיימה, כל התקיפות המתוארות, אמורות היו להתבצע ע”י העירקים. איפה היו הירדנים כל הזמן הזה?

הספר Arab MiGs (Volume 3) מספק את גרסת הארועים מפי טייסים ירדנים ועירקים.² את התקיפה על סירקין ביצעה טייסת 6 העירקית מבסיסה ב H-3, אשר הקצתה 5 מטוסים למשימה. המטוסים המריאו ב 11:30 שעון ישראל וחצו את ירדן בטרם נכנסו לארץ. החמישה תקפו את שדה התעופה בכפר סירקין ברקטות ולטענתם פגעו בלא פחות משמונה מטוסים, דקוטה ושבעה נורדים, בטרם טילי הוק אשר הגנו על תל-נוף הפריעו להמשך המשימה. לאחר התקיפה, חזרו המטוסים לבסיסם בעירק.

במקביל תקפו שלושה האנטרים ירדנים בנתניה. אלו המריאו ממפרק בין 11:50 ו 11:55. הירדנים טענו כי הגיעו לתקיפה מעל נתניה, נתקלו באש נ”מ כבדה ולאחר יעף אחד חזרו לבסיסם. אחד הטייסים, יאסר זייד, טען כי צלף בכוחות צהל מזרחית לנתניה. מבנה שני של שלושה מטוסים, לא חצה את הגבול ולא תקף. מקור זה מספק גרסה אחרת לחלוקת התפקידים בין העירקים לירדנים, ומספק גם סימוכין לתקיפה ביעבץ/פורת. הבעיה העיקרית, מלבד מהימנות תיאור תוצאות התקיפה בסירקין, היא שמקורות ישראלים ממקמים את התקיפה בנתניה בשעה 12:00, בטרם הותקף הבסיס בסירקין.

תקיפה נוספת אירעה בסביבות השעה 14:00, כאשר שלישיית האנטרים עירקים תקפו בנהלל. מטרתם ככל הנראה היתה בסיס חיל האויר ברמת דוד. אהוד יונאי תיאר זאת בספרו, “עליונות אוירית”: בעוד אורי אבן-ניר, סגן מפקד טייסת 117 ישב בכוננות בתוך מטוסו, “ממש מתוך עצי האקליפטוס ומעל לגדר, ממש מול העיניים שלי, משכו שלושה האנטרים למעלה, התיישרו והתחילו להכנס.היכרתי את התמרון הזה וידעתי את המשמעות. הם לא היו מחטיאים אותי בשום אופן. חשתי תחושה נוראה של חוסר ישע”. למרבה המזל, העירקים אמנם הצליחו לחדור ארצה ללא שהתגלו ולנווט בדיוק רב ליעדם, אך מסיבה כלשהי לא הצליחו לזהות את הבסיס ותקפו בנהלל במקום. יתכן שגגות הלולים נראו להם כמוסכי מטוסים.

השאלה מי תקף היכן נותרת, לפחות בינתיים, פתוחה. אין ביכולתי לפתור אותה, ולדעתי הישועה לא תבוא ממקורות ישראלים. עם זאת, אולי ביכולתי לעזור עם שאלה שהעסיקה רבים מן המקורות שציינתי פה. מה בכלל חיפשו הירדנים בנתניה? לבטח אין שם בסיס כלשהו של חיל האויר. השערות שונות הועלו בנושא זה, למשל כי הירדנים תכננו לתקוף בהרצליה, היכן שטייסת הקרב הראשונה שכנה במלחמת העצמאות. לחלופין, הוצע כי מטרתם היתה בסיס חיל האויר המלכותי לשעבר בעין שמר. אולם לאחרונה נתקלתי באתר אגודת התעופה הכללית בהסבר מצוין פרי עטו של תא”ל (מיל’) ד”ר דני אשר: בראשית שנות החמישים, במהלך מאמציו לשכנע את האמריקאים לבוא בברית עם ישראל, אישר דוד בן גוריון את בנייתו של בסיס עבור מפציצים אמריקאים, דרום מזרחית לנתניה. התשתית לשדה התעופה כבר הונחה בטרם התבטלה התוכנית והמקום ננטש. שנים ארוכות אחר כך, עדין עמד במקום המסלול. קצהו המערבי נמצא כיום תחת הר הזבל של רעננה. זה היה המקום אותו באו הירדנים לתקוף, וזו הסיבה שפגעו במתקנים בסביבתו, בכפר סבא, ברעננה ובנתניה. יתכן ואימוני מטוסים עם בית הספר לנ”מ אשר עד ראשית שנות התשעים שכן בהרצליה, הטעו אותם לחשוב כי במקום בסיס אויר פעיל.

¹ Aloni, Shlomo (2019). Six Day War 1967 – Operation Focus and the 12 hours that changed the Middle East. pp. 71, 77. Osprey.
² Cooper, Tom, Nicolle David, Nordeen Lon and Salti Patricia (2012). Arab MiGs Volume 3 – The June 1967 War. pp 134-141. Harpia Publishing

תמונה: הוקר האנטר F58 בפרנבורו, בריטניה, 1966. צולם ע”י Alan D R Brown. מקור.