(רשומות קודמות בסדרה: 1, 2א, 2ב, 3, 4)
מלחמת יום כיפור החלה ביום שבת, 5 לאוקטובר 1973,עם מתקפה אוירית נרחבת על מטרות בסיני ורמת הגולן. בחזית המצרית, למעלה מ 200 מטוסי קרב חצו את התעלה ופגעו במטרות ישראליות ברחבי סיני. אבל מטוס אחד שם את פניו ליעד הרבה יותר שאפתני.
קצת לפני השעה 14:00 בצהרי יום כיפור, זיהתה יחידת הבקרה הדרומית של חיל האויר מטרה בלב הים התיכון, צפונית מזרחית לפורט סעיד. צמד מיראז’ים (או מיראז ונשר) של טייסת 101, בהובלתו של רס”ן איתן כרמי, הוזנקה מבסיס חצור. לאחר שכוונו תחילה לעבר אשקלון ורפיח, הפנה אותם בקר היירוט לכיוון מערב והמטרה שהתקרבה לחופי ישראל בגובה 28,000 רגל. בעוד שהמיירטים מתקרבים אליה, נעלמה המטרה הן המכ”ם והתחלפה בצמד מטרות – האחת נעה מזרחה לעבר ישראל, והשניה דרומה, לעבר סיני.
הבקר הכווין את כרמי ובן זוגו לעבר המטרה הנעה מזרחה, לכיוון לב הארץ. תחילה זיהו השניים את המטרה שטסה בגובה רב מעליהם כמטוס ביון מסוג “מיג-23”, כינויו של המיג-25 בטרם הכיר המערב את שלל המטוסים הסובייטים של התקופה. מטוסים מסוג זה ביצעו מספר טיסות ביון מעל ישראל בשנים שלפני המלחמה. על כן פנו טייסי 101 מעט דרומה, על מנת לחתוך את מטוס הביון במקרה וינסה לסגת. אך כאשר זה המשיך במסלולו, פנו חזרה וטיפסו לגובה על מנת להגיע ליירוט.
יירוט
בראיון לידיעות אחרונות סיפור איתן כרמי על היירוט עצמו:
“ראיתי מטוס טס ומצייר, משאיר שובל אחריו ובאותו שלב חשבתי שזה מטוס. עברתי ממש מעל הדבר הזה ומשכתי למעלה והסתכלתי וראיתי מטוס וראיתי שבמקום שצריך להיות טייס אין טייס. ואז הבנתי שזה טיל … היה צריך להפיל אותו, אז נסוגתי אחורנית ושמתי כוונת … ומטווח של 200 מטר יריתי בו, הצרור הראשון מיד פגע בו. למזלי פגעתי בכנף ימין … הוא צלל ופגע בים וכשהוא פגע בים יצא נד אדיר של מים … זה היה מול תל אביב, באזור הדולפינריום.”
הטיל נפל למיימי הים התיכון כ 30 ק”מ מערבית לתל אביב. הטיל השני, כביכול נפל לים עקב תקלה טכנית עוד קודם לכן, אם כי לא ברור על מה נסמכת קביעה זו. הטילים נורו ע”י מטוס טופולב Tu-16 של חיל האוויר המצרי שחמק חזרה לבסיסו. כמה עשרות ממפציצים אלו הופעלו ע”י החטיבה האווירית 403 של חיל האוויר המצרי מבסיסה באסואן. ערב המלחמה פרסה החטיבה לבסיס קהיר מערב, ומשם לקחה חלק במכת הפתיחה המצרית.
ה Raduga KSR-2, אשר זכה בנאט”ו לשם הקוד AS-5 Kelt, היה טיל שיוט תת קולי מתוצרת ברה”מ. הטיל, שנורה לראשונה ב 1958 ונכנס לשרות מבצעי ב 1962, שוגר ממטוסי טופולב 16 או 22. אורכו כ 8.7 מטר, משקלו כ-4 טון והוא נשא ראש נפץ במשקל טון אחד לטווח מקסימלי של 200 ק”מ. הטיל ששוגר לכיוון תל אביב היה ככל הנראה מדגם KSR-11, גרסה בעלת חיישן שאפשר לטיל להתביית על מערכות קורנות. מספר טילים מסוג זה נורו נגד שלל מטרות בסיני.
דבר היירוט לא פורסם בתקשורת הישראלית באופן מיידי. הדבר נחשף ע”י אבא אבן באו”ם רק ב 14 לאוקטובר, כשבוע לאחר תחילת המלחמה. לאחר הפרסום באו”ם זכה היירוט לפרסום גם בארץ. ב 15 לאוקטובר פרסם בטאון חיל האוויר, שהוציא דפי קרב יומיים במהלך המלחמה, ראיון עם איתן כרמי בו תיאר (בעילום שם) את סיפור היירוט.
כרמי הטיס באותה גיחה את שחק 59, אחד מצמד מטוסי המיראז’ שצברו 13 הפלות כל אחד. זו היתה הפלתו האחרונה של המטוס. יום למחרת התרסק בעת המראה מחצור וטייסו, ישראל בהרב, נפצע. המטוס שופץ ונמכר לאחר מלחמת פולקלנד לארגנטינה. לאחר שיצא שם משירות, חזר לישראל והוצג במוזיאון חיל האויר בחצרים. איתן כרמי רשם לזכותו 9 הפלות במהלך שרותו בחיל האוויר ושרד 3 נטישות, מהן 2 במהלך מלחמת יום כיפור ואחת לאחריה. הוא נפצע קשה בהתרסקות מטוס קל בינואר 2017 ונפטר כעבור חמישה שבועות.
המטרה
חמישים שנה לאחר הארוע, לא ברור בוודאות מה היתה מטרתו של טיל הקלט ששוגר לעבר מרכז הארץ. הסברה המקובלת שמופיעה במרבית המקורות היא כי הטילים נועדו לפגוע בתל אביב. הפגיעה בתל אביב היתה אמורה להיות מכה מורלית לישראל וניצחון תעמולתי למצרים ובעלות בריתה, ואולי אף לשבש את התארגנות ישראל בעורף. יתכן ומטרה נוספת היתה להרתיע את ישראל מלפגוע במטרות אסטרטגיות במצרים.
לא הכל מסכימים עם סברות אלו. אחמד איסמעיל עלי, שר ההגנה במהלך המלחמה, הכחיש כי תל אביב אי פעם היתה מטרה לחיל האוויר המצרי. בספרו “30 שעות באוקטובר”, פוסל גם שמואל גורדון את תיאוריה זו ומתאר אותה כאגדה. המטרה, לטענתו, היה יחידת בקרה של חיל האוויר בנגב. יוסף ברגר, שחקר לעומק את מכת הפתיחה האווירית במלחמה, מספק תשובה אפשרית אחרת: בצהרי יום כיפור 1973 היתה מטרה קורנת אחת במרחב שבין הרצליה ואשקלון – מכ”ם שאלתא פיתחה עבור נמל התעופה בן גוריון והוצב במקומו כמה חודשים לפני המלחמה. מכ”ם זה פעל בתחום התדרים שעליהם שוגרו טילי קלט אחרים במהלכה. הוא הוא, כל הנראה, המטרה אליה שוגר הקלט.
ברגר גם פוסל את הטענות כי הטיל השני התפרק ונפל לים כתוצאה מכשל טכני. הטיל השני שירה הקלט שוגר, לטענתו, נגד יב”א 511 שישבה באום־מרג’ום, 8 ק”מ צפונית לבסיס חיל האוויר ברפידים. טיל זה זוהה גם הוא בעודו באוויר ולעברו הוזנק צמד מטוסי פאנטום של טייסת 119. מוביל הצמד, משה מלניק, יירט את המטרה ע”י טיל אוויר-אוויר ארוך טווח מסוג AIM-7. אף שהפלה זו מוכרת זה זמן מה, לא יוחס השיגור למטוס ששיגר טיל על תל אביב.
סרטו של יוסף ברגר על ירי הטיל על תל אביב, כמו על מטרות אחרות בסיני, נמצא כאן. בתמונה הראשית, Raduga KSR-11 במוזיאון התעופה של ריגה, ליטא. מקור.
