במערכה הכבדה, ארוכה ועקובה מדם מעל שמי אירופה במלחמת העולם השניה, זכה טייס קרב אחד בלבד בעיטור הגבוה ביותר שארה”ב נותנת לחייליה, מדליית הכבוד. מייג’ור ג’יימס ה. הווארד זכה בכבוד זה על מעלליו ב 11 בינואר 1944.
ה11 בינואר היה יום היסטורי מבחינת חיל האויר האמריקאי השמיני שנשא בעול מתקפות העומק בגרמניה. לראשונה, ולאחר אבדות כבדות בחודשים הקודמים, מפציצים ייצאו למשימות הפצצה בעומק הרייך כשהם מלווים לאורך כל הדרך במיירטים ידידותיים. האשליות של טרום המלחמה, עם האמונה הנאיבית כי מפציצים כבדים יוכלו להגן על עצמם ולהגיע למטרתם בהצלחה, ללא ליווי צמוד, התנפצו זה מכבר על קרקע המציאות. בעבר נאלצו המפציצים להסתפק בליווי לאורך חלקה של הדרך, ומן הסתם, מיירטים גרמנים חיכו להם מעבר לטווח מטוסי הקרב של בעלות הברית. עתה המפציצים ייצאו לדרכם מלווים במטוסי P-47 ו- P-38, ומעל גרמניה יוחלפו אלו ע”י מטוסי המוסטנג החדשים של להק הקרב 354. בדרך חזרה, יוחלפו המוסטנגים שוב בידי P-47 נוספים. עד לכניסתו לשרות של ה P-51B מוסטנג, לא היה בידי האמריקאים מטוס קרב בעל הטווח המתבקש. ארועי היום יוכיחו כי דבר מה נפל בשמי המערב.
בחוד החנית של כח המפציצים עמדו המבצרים המעופפים של להקי ההפצצה 379, 401 ו 305. עבורם החל היום ברגל שמאל. הליווי הקרבי קצר הטווח הראשוני לא פגש אותם בזמן והם הותקפו מספר פעמים מעל הולנד, הן ע”י כוחות נ”מ והן ע”י מטוסי הקרב של הלופטוופה, מאבדים מטוסים וחברים לאורך הדרך. בהמשך, מזג האויר המחמיר הביא את מפקדי חיל האויר השמיני לבטל חלק ממשימות המפציצים של אותו היום. רק 250 המטוסים המובילים במערך המשיכו למטרתם. כל משקלו של כח המגנים הושלך נגדם והשמים התמלאו במטוסי אויב. ואם לא די בכך, מזג האויר הן מעל המטרה הראשית והן מעל המטרה המשנית מנע הפצצה יעילה של המטרות.
בעוד שהמלווים המוקדמים לא הופיעו, 44 המוסטנגים של להק 354 דווקא כן. למעשה הם הקדימו, ובזבזו זמן ודלק יקרים בהמתנה למפציצים. אך ברגע שבו הבחינו במפציצים כ 10,000 רגל מתחתיהם, ויתרה מכך, בענן מטוסי הקרב הנאצים המשחרים לטרף, צללו המוסטנגים ונכנסו לקרב. בראש כח של 12 מוסטנגים מטייסת 356, אם כי בהובלה טקטית של כל הלהק, עמד מייג’ור ג’יימס ה. הווארד. עוד לפני כניסתה של ארה”ב למלחמה בדצמבר 1941, התנדב הווארד, שקיבל את כנפי הטיסה שלו דווקא מחיל הים האמריקאי, ללחום במדינות הציר. הוא שירת ב”נמרים המעופפים” של קלייר שנו במזרח הרחוק, ובמהלך 56 משימות הפיל שישה מטוסים יפנים. עם כניסתה הרשמית של ארה”ב למלחמה ופירוק כח המתנדבים האמריקאי, חזר הווארד לארה”ב, עבר לצבא (שבשלב זה עדין הכיל את חיל אויר) וב1943 קודם לפקד על טייסת 356. עתה, מעל אושרסלבן, הצטרף עם יתר המוסטנגים לקרב במיירטים הגרמנים.
בקרב שהתפתח, הביס המוסטנג את המטוסים הגרמנים. כשלזכותו הן יתרון הגובה והן יתרון המהירות, הצליח המטוס הקטן והזריז להתגבר על יריביו המופתעים, שלא ציפו להתנגדות בה פתאום נתקלו. אולם בלהט הקרב, התרחקו המגינים מהמפציצים עליו נשלחו לשמור. המפציצים, שמשימתם הושלמה, רק החלו במסעם הארוך חזרה הביתה. ועתה, שוב בוששו ה P-47 המלווים להופיע. רק מוסטנג אחד נותר במשמרתו. הווארד הוא כבר הצליח להפיל מסרדשמיט 110 אחד, מסרדשמידט 109 ופוקה-וולף 190, אך לא עמד להפקיר את המפציצים למטוסי האויב שעמדו לזנב בהם כל הדרך הביתה. הוא הפיל bf-110 נוסף, פגע ב bf-109 והבריח 109 נוסף כשצלל עליו מלמעלה. כך, במשך 30 דקות, צלל ותקף כל מטוס גרמני שהתקרב למבצרים. גם לאחר שאזלה לו כל התחמושת, המשיך לרדוף את המטוסים הגרמנים, בעודו נאבק בעצמו מול מספרים עדיפים שבעצמם איימו להפילו. אף לא מפציץ אחד נפל תחת משמרתו, בעוד הוא סיים את היום עם 4 הפלות מאושרות ועוד 2 לא מאושרות. בשיא הקרב, התמודד לבדו מול 30 מטוסי אויב. רק לאחר שנסוגו, נפרד מצוותי המפציצים ופנה לחזור לבסיסו.
כאשר נחת הווארד ב Boxted, אמנם ביקש הכרה בהפלותיו, אך לא פירט את כל שאירע באותו יום. על מעלליו העידו צוותי המפציצים אותם ליוה והם שהעלו בשרשרת הפיקוד את הדרישה למצוא את הטייס שנאבק לבדו ב 30 מטוסי אויב. כאשר פקדו עליו להתייצב למסיבת עיתונאים בלונדון, נימק את פעולותיו בחובתו המקצועית ותו לא. כעבור חודש זכה בדרגת סא”ל (lieutenant colonel) וביוני במדליית הכבוד. בשנים מאחרות יותר המשיך והתתקדם בדרגות חיל האויר, עד לדרגת תת-אלוף ופיקוד על להק הפצצה. הוא נפטר בשנת 1995.
המשימות אליהן נשלחו המפציצים באותו יום בינואר 1944, לא היו הצלחה גדולה. 42 מפציצים, 13% מהכח התוקף, אבדו, ולמרות פגיעות מדוייקות, לא גרמו לנזק קשה במיוחד. התיאום החיוני בין מטוסי קרב והפצצה התגלה כלוקה בחסר. אולם הלופטוופה איבד 39 מטוסי קרב, ולא הפיל אף מטוס קרב אמריקאי אחד. 44 המוסטנגים לבדם הפילו יותר משהפילו 177 ה P-47 וה P-38 שהשתתפו במשימה. על אף מספריו המועטים, הוכיח המוסטנג כי ביכולתו לשנות את תמונת המצב בלחימה האווירית מעל אירופה, דבר שהוא אכן עתיד לעשות בחודשים הקרובים.
