ים יבשה

צמד ארועים בטחוניים שהתרחשו באזורינו בשבועות האחרונים עברו מתחת לרדאר פה בישראל. הבעיה אותה בעיה כתמיד. החיים פה כל כך אינטנסיבים, מאורע רודף מאורע. קשה לנו להתפקס על דבר אלא אם הוא קשור אלינו ישירות. למעשה, זה המדד הכמעט יחיד לחשיבותו של כל דבר באיזורנו – כיצד זה משפיע על מדינת ישראל. אנחנו כל כך רגילים להתבונן באירועים דרך חור המנעול הפרטי שלנו, שאנו בקלות מפספסים את התמונה הגדולה.

ציידים בסוריה

לפני כשבועיים, למשל, התבשרנו כי צמד מטוסי מיג-31 רוסיים פרס לסוריה. שני המטוסים, הנושאים את המספרים 90 ו 96, הגיע לבסיס חיל האויר הרוסי חימיימים בסוריה כשהם חמושים בטילי Kh-47M2 Kinzhal נגד ספינות. לטענת הרוסים ה Kinzhal (פגיון) הוא טיל היפרסוני המגיע עד למהירות של מאך 10, ובעל טווח של למעלה מ 2,000 ק”מ. הטיל הוא אחד מנשקי דור העתיד שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הכריז על פיתוחם בשנים האחרונות. ואכן, צמד המטוסים מגיע ממרכז ניסויי הטיסה על שם ואלרי צ’קאלוב שב Akhtubinsk, בדרום רוסיה.

צמד מטוסי המיג-31 הצטרף לפריסה נוספת של מפציצי טופולב Tu-22M. זו היא הפריסה השניה בעת האחרונה של מפציצים מסוג זה. שלישייה ראשונה פרסה לבסיס חימיימים אך ורק לפני חודש. עכשיו, כמו אז, המטוסים מגיעים ממספר יחידות שונות, מרחבי רוסיה. הבקפיירים הופיעו כשהם נושאים טילי שיוט מסוג Kh-22 או Kh-32. גם אלו מיועדים ללוחמה נגד ספינות. ואם לא די בכך, לפריסה מתלווים מטוסי Il-38 May ואולי אפילו Tu-142, שניהם מטוסים נגד צוללות.

המטרה המוצהרת של הנוכחות הרוסית החדשה הזו היא אימון משותף לחילות האויר והים הרוסים נגד צי אויב. בהתאם, גם לחיל הים הרוסי נוכחות מוגברת באזורינו בשבועות האחרונים. הן ספינות שטח והן צוללות של צי הים השחור יצאו אל מרחבי הים התיכון ומבקרות בנמל לטקיה בסוריה.

הפריסות הרוסיות דווקא דווחו בתקשורת הישראלית, אם כי לא בהרחבה. אנחנו, כאמור, עסוקים בשטויות שלנו. במאי זה היה מבצע “שומר החומות”, ובהמשך מאמצי הקמת הממשלה שהבשילו בממשלת בנט-לפיד החדשה. חוץ מזה, די ברור שהפריסות הרוסיות אינן מכוונות כנגדינו, מה לנו ולנשק אנטי ספינות? אפשר להמשיך ולדפדף הלאה.

מלכת הימים

אם המיגים בסוריה זכו להתייחסות מועטה בארץ, ההתפתחות השניה באזור כבר נענתה בדממה דקה. נושאת המטוסים, אוניית הוד מלכותה המלכה אליזבת השניה, הגיעה לפני כשבועיים לאזור. על סיפונה פרוסה טייסת 817 של חיל האויר המלכותי, “פורצי הסכרים“, המפעילה מטוסי F-35. כמו כן, על סיפונה 10 מטוסי F-35 של חיל הנחתים האמריקאי. אלו תוקפים יעדי דאעש בעירק, פעילותם המבצעית הראשונה של האדירים הבריטים.

המלכה אליזבת השניה היא הראשונה מצמד נושאות המטוסים החדשות של בריטניה, לאחר תקופה ארוכה שבהם לא הפעילה בריטניה מטוסים קבועי כנף מאוניות חיל הים המלכותי. מטוסי ה F-35 הבריטים על סיפונה אמנם שייכים ל RAF, אך בעתיד יפעלו מסיפון הספינה ה מטוסי האדיר היעודיים של זרוע האויריה של חיל הים, ממודל B הממריא אנכית.

נוכחותה של ספינת הדגל שלהצי המלכותי, כמו גם התקיפות שיצאו מסיפונה, עוררו בארץ לא יותר ממספר איזכורים מסכנים בטוויטר. כך גם הפרסום כי מטוס Voyager בריטי נחת ביום ראשון, 27.6,  בנבטים לא זכתה לשום התייחסות, עד שכעבור כמה ימים התברר שטייסי חיל האויר הישראלי התאמנו עם מקביליהם הבריטים והאמריקאים.

אבל למרות ההתעלמות מכל הנעשה מסביבינו כל עוד אין לו קשר ישיר אלינו, אין אלו דברים של מה בכך. הגעתה של HMS Queen Elizabeth II מסמלת את רצונה של בריטניה לחזור ולתפוס מקום דומיננטי יותר במארג הכוחות העולמי. בריטניה מתכננת לחזור ולהחזיק לא רק בצי החזק ביותר באירופה, אלא בעלת שאיפות חובקות עולם. יש מי שיגידו שמדובר בלא יותר מנוסטלגיה לעבר רחוק ולא רלוונטי, אבל הספינה כאן. מהים התיכון היא תמשיך מזרחה, ותגיע הן לסינגפור, הן ליפן והן לקוריאה הדרומית. המסר לסין ברור.

ימים חמים

אבל בעצם, למה ללכת עד סין? אין זה מקרי שבאותם ימים שבהם הנוכחות הצבאית המערבית, ובראשה נושאת המטוסים החדישה ביותר של הצי הבריטי, מגיעה לשיאה, שגם הנוכחות הרוסית מתגברת. לא סתם מתגברת, אלא מגיעה מצויידת במיטב הארסנל האנטי-ימי שיש לתעשיה הרוסית להציע. ושוב, חייבים לציין את הנוכחות הימית המשמעותית של הרוסים במזרח הים התיכון. רוסיה מחזיקה בסיס קבוע בסוריה, והפעילות הנוכחית היא רק קצה הקרחון של הנוכחות הרוסית המחודשת באזור.

מה יש לרוסים נגד הבריטים? לא מעט. מלבד מתיחות מחודשת בין שתי המעצמות בשנים האחרונות של רקע אירועים כמו החדירות החוזרות ונשנות של הרוסים למרחב האוירי הבריטי, או ההתנקשות בגולים ומתנגדי משטר רוסיים בבריטניה, או האיום הרוסי על המדינות הבלטיות, או ההתערבות הרוסית בבחירות שנערכות בבריטניה. רק בימים האחרונים אנו עדים להתפתחות נוספת ביחסים המתוחים הללו, בדמות פעילות ספינת הוד מלכותה Defender בים השחור.

נאט”ו, כזכור, אינו מכיר בסיפוח הרוסי של חצי האי קרים. HMS Defender, אשר בימים כתיקונם היא אחת מהספינות המלוות את QE2, עזבה את השייטת הבריטית ונכנסה לים השחור לפני שבועות מספר. פעילותה בסמוך לאזור המריבה מאז מעצבנת את הרוסים. ב 23 ביוני התקרבה הספינה לחוף חצי האי, והן ספינות רוסיות והן סוחוי Su-24 ירו ירייות אזהרה על מנת להרחיקה. הסוחוי אף הפיל ספר פצצות לפני חרטומה כאות אזהרה. או כך לפחות טוענים הרוסים, בעוד שהבריטים מכחישים כי אירע כל ירי בתקרית.

האם הפריסות הן איום מרומז של רוסיה? הצגת יכולות להזכיר לבריטניה והמערב כי לא תסבול התערבות זרה במה שהיא רואה כאינטרסים חיוניים? או אולי תגובה הגיונית למה שרוסיה רואה כתוקפנות מערבית? ימים יגידו. המלכה אליזבת השניה כבר חצתה את תעלת סואץ לכיוון מזרח, אך לא לפני שאחד מהמטוסים שעל ספינה נצפה מרחרח בקרבת הכוחות הרוסים. ואת מקומה כבר תפסה, ככל הנראה, נושאת מטוסים צרפתית.

חבל שבארץ דברים מסוג זה לא זוכים ליותר תשומת לב. גם אם הדבר לא יגיע להחלפת מהלומות (בלתי סביר) אין זה אומר שלדברים אין השפעה עקיפה. זה יכול לבוא לידי ביטוי בהסכם הגרעין של המערב עם אירן, בשחרור או הצרת פעילות אירן והחיזבאללה בסוריה ולבנון, או אפילו באופנים שאינם כרגע עולים על הדעת. לכל הפחות זה מאד מאד מעניין.