אני לא חושב שיש חובב תעופה רציני בארץ שלא יודע על ה B-17 ששירתו בחיל האויר במלחמת העצמאות. זה אחד מהסיפורים הנהדרים האלו על יוזמה ותעוזה, שמסמל את הדור שבזכותו קם לא רק חיל האויר, אלא קמה המדינה כולה. אבל כמה מכירים את תמונת המראה של הסיפור ישראלי? אז להלן סיפורו של השורט סטירלינג, מפציץ ארבע-מנועי בריטי, בוגר מלחמת העולם השניה, ושירותו קצר הימים בחיל האויר המלכותי המצרי. זה מצחיק עד כמה סיפור זה דומה לסיפור שלנו. 

השורט סטירלינג נכנס לשירות בחיל האויר במלכותי בשלהי 1940. במהרה השתלב בפעילות מבצעית מעל אירופה הכבושה, והשתתף הן בהפצצות יום והן בהפצצות לילה. המטוס היה נח להטסה אך סבל מטווח מבצעי מוגבל ותקרת שירות נמוכה מדי. הוא שירת בקו הקדמי של פיקוד המפציצים הבריטי עד סוף 1943, עת שהוחלף ע”י ה Handley-Page Halifax וה Avro Lancaster בעלי הביצועים הטובים יותר. הסטירלינגים המשיכו לשמש במגוון תפקידים משניים כגון ריגול, לוחמה אלקטרונית, זריעת מוקשים והובלת דאונים, והשתתפו בין היתר בפלישה לנורמנדי ובמבצע Market Garden הכושל. בסוף המלחמה נבנו 160 מטוסי סטרלינג מדגם Mk. V למטרות תובלה. 16 מטוסים מסוג זה נמכרו לחברה בלגית בשם Trans-Air ב 1947.

8 מתוך שישה-עשר מטוסים אלו מצאו את דרכם למצרים, בשני סבבים של ארבע. הראשון הגיע למצרים ב 27 ביולי 1948, שבועיים אחרי נחיתת המבצרים המעופפים בארץ. כעבור יומיים כבר התאמנו עליו צוותים המצרים תחת עינייהם של מדריכים זרים. לפי עדויות מדריכים אלו היו המצרים בעלי מוטיבציה גבוהה מאד, אך בורים בכל הנוגע ללוחמה אוירית. יתר המטוסים הגיעו ככל הנראה בספטמבר ואוקטובר 48. הסטירלינגים Mk. V, כאמור, היו מטוסי תובלה ועתה עמלו המצרים להכשירם לקרב. המטוסים אמנם באו מצויידים בדלתות הפצצה, אך לא במתלים לשאת את הפצצות, או בכל מנגנון הטלה. כמו כן, נעדרו מהם כל אמצעי הגנה עצמית כגון עמדות מקלעים. בתחילה שקלו המצרים להשליח את הפצצות ידנית מפתח החרום בגוף המטוס וחתכו פתחים בגוף המטוסים עבור מקלעים אותם התכוונו להציב על חצובות. אולם בהמשך צוידו שניים מהסטרלינגים במתלים שנשלפו מגרוטאות שהשאירו הבריטים במצרים לאחר מלחמת העולם, ואחד צויד גם בצריח שנלקח ממטוס אברו אנסון שהיה ברשות חיל האויר המצרי. המטוסים הצטרפו לטייסת 9 תחת מפקד הטייסת עדלי כפאפי אם כי בשלב מסוים הוקצו כולם לטייסת 8 בשדה אלמאזה.

ב 11 לנובמבר ספג צי הסטירלינגים אבדה קשה. מפקד הטייסת לשעבר ועתה מפקד הכנף, אדלי קפאפי, ליווה את מפקד הטייסת הנוכחי מוסטפה סברי לטיסה באחד המטוסים. בעיות מכניות עירערו את אמון הצוותים במטוסים והצמד קיווה לשקם את אמון האנשים במכונות. זמן קצר לאחר ההמראה התפוצץ המטוס באויר ושני הטייסים נהרגו. סיבת התאונה מעולם לא התגלתה, ואף היו שמועות כי מדובר בחבלה, אך המטוסים סבלו זה זמן רב מבעיות טכניות. 

בימים האחרונים של 1948 יצא צה”ל למבצע חורב, במהלכו ניסה חיל האויר המצרי לפגוע במספר רב של מטרות ברחבי הארץ. לראשונה, השתתפו גם הסטרלינגים במתקפה. ב 04:30 ב 23 בדצמבר 1948, יום לאחר תחילת המבצע, הפציץ מפציץ בודד את תל נוף אך לא גרם כל נזק. ב 22:30 למחרת, הטילו צמד סטירלינגים 8 פצצות 250 ק”ג על קיבוץ משמר העמק. השניים ביצעו שני יעפים על בסיס חיל האויר ברמת דוד, בראשון הטילו 3 פצצות ובשני 5, אך אלו נפלו מחוץ לבסיס. לאחר מכן תקפו את הקיבוץ ופצצה אחת פגעה בבית הילדים בקיבוץ והרגה שלושה ילדים ואישה. ילד ושישה מבוגרים נפצעו. מאוחר יותר באותו הלילה פגעו מפציצים מצרים גם בתל השומר ובגשר אלנבי, אולם זהותם של אלו בלתי ידועה. ב 29 לדצמבר תקף סטרלינג אחד טור של צה”ל באזור אבו-עגילה, כאשר הוא מבצע לא פחות משיש יעפי תקיפה. התקיפה בוצעה לאור יום אולם גרמה לנזק מועט בלבד. תקיפה נוספת מגובה רב באותו אזור למחרת לא הניבה תוצאות טובות יותר.ב 19:50 בערב ה 2 בינואר תקפו מפציצים בלתי מזוהים, כנראה סטירלינגים, את השכונות יהודיות במערב העיר. המטוסים חגו מעל עיר מספר דקות, במהלכן הפילו 14 פצצות 250 ק”ג. שבעה בני אדם נפצעו. כעבור שלוש שעות הותקפה ירושלים שוב, ושני אנשים נהרגו ושלושה נפצעו בעיר העתיקה. באותו לילה הופצץ בסיס חיל האויר בתל נוף, ובשעות הערב של ה 5 בינואר הותקף שדה התעופה בלוד, שם נפגע מבנה אחד ונפצעו מספר אנשים. 

במארס 1950 דיווח הנספח האוירי הבריטי במצרים על שישה מטוסי סטירלינג בלתי שמישים בשירות טייסת 8, וחזר והזכירם בדוחו השנתי בינואר 1951. המטוסים לא הוזכרו שוב בדוח 1952. כמו כן, במהלך מהפיכת הקצינים החופשיים ביולי 1952 הפגין חיל האויר המצרי את תמיכתו בקושרים. מגוון רחב של מטוסים השתתף במטסים בשמי הערים הגדולות, כולל מפציצי לנקסטר והליפקס, אך הסטירלינגים נעדרו. נראה, אם כן, כי המטוסים יצאו משירות במהלך 1951.

לא מצאתי תמונה לשימוש חופשי של סטירלינג מצרי אז השתמשתי באחת בריטית, אבל כאן יש תמונה של שניים מהמטוסים, לצד איור פרטני יותר. כפי שניתן לראות, המטוסים לא נצבעו בכל צביעה במהלך שירותם בחיל האויר המלכותי של מצרים.

לשם כתיבת רשומה זו השמשתי, קודם כל, בספר הטוב ביותר שקיים על חיל האויר המצרי, “Phoenix Over The Nile” של Lon Nordeen ו – David Nicolle. הוא אמנם כבר בן 25 שנה, אבל עוד לא ראיתי ספר אחר שמתקרב לרמתו. ספרים נוספים שנוגעים בנושא הם “Short Stirling: The First of the RAF Heavy Bombers” של Pino Lombardi, ו”תולדות חיל האויר במלחמת עצמאות” של אבי כהן. מקור המוקדש ספציפית לסטירלינגים המצריים, נמצא כאן. גם החברה הטובים באתר “מרחב אוירי” כתבו על הסטירלינגים כאן, אם כי השתדלתי לא להשתמש במאמר שלהם ולו כדי לנסות לכתוב משהו מקורי משלי.